שמואל ב' 4

פַּרשָׁנוּת

שמואל ב' פרק ד' הוא פרק מרכזי בספר שמואל ב'. זה מציין את תחילתו של עידן חדש בחייו של דוד, המלך הטרי של ישראל. בפרק זה אנו רואים את מותו של איש-בושת, בנו של שאול והטוען האחרון שנותר לכס ישראל. אירוע זה מציין את סופה של מלחמת האזרחים בין בית שאול לבית דוד ותחילת מלכותו של דוד כמלך על כל ישראל. הפרק מתחיל עם הידיעה על מותו של איש-בושת לדוד. דוד בתחילה מזועזע ועצוב מהחדשות, אך הוא מבין במהירות שהאירוע הזה הוא אות מאלוהים שהוא אמור להיות מלך ישראל. לאחר מכן הוא מורה על הוצאתם להורג של שני האנשים שהרגו את איש-בושת ויוצא להחזיר את כס המלוכה. לאחר מכן עובר הפרק להכתרת דוד למלך ישראל. אירוע זה בסימן חגיגה גדולה ועם ישראל מאוחד בשמחתו ובתמיכתו בדוד כמלכו. הפרק מסתיים בניצחונו של דוד על הפלשתים ובהקמת ממלכתו. ניצחון זה הוא סימן לחסדי אלוהים ולברכתו על דוד ומלכותו. בסך הכל, שמואל ב' פרק ד' הוא פרק חשוב בספר שמואל ב'. הוא מציין את סופה של מלחמת האזרחים בין בית שאול לבית דוד ואת תחילת מלכותו של דוד כמלך ישראל. הוא גם משמש כתזכורת לחסדי אלוהים ולברכתו על דוד וממלכתו.